דיון ומסקנות

לפני שהתחלתי לראות חומרים וסרטונים הקשורים לעבודת המחקר שלי, שיערתי שהתופעות המתרחשות בתוכניות הראליטי  ישפיעו על הסדר היום הציבורי באופן דרסטי. לפי מקרים ששמעתי עליהם לפני הרבה זמן – כמו אחד המקרים שחקרתי עליהם, השיר של מושיקו בתוכנית "הכוכב הבא", לא ידעתי על מה מדובר באותה תקופה מכיוון שאני לא צופה כל כך בתוכניות ראליטי אבל כן שמעתי ילדים בבית הספר שרים את השיר וצוחקים עליו, ואפילו שרים אותו על חבריהם בצחוק. מכאן הבנתי, שכל דבר שמתרחש בתוכניות ראליטי שבהם אנשים "אמתיים" – לא שחקנים – מתנהגים איך שהם רוצים ואיך שהם חושבים לנכון וכל זה מצולם ומוצג לקהל בבית. ילדים שצופים בתוכנית יכולים לקבל משם דעות שונות משל עצמם ואולי לחשוב שהם טעו במחשבותיהם מכיוון  שאותם אנשים בתוכנית לא מסכימים עם זה והם חושבים אחרת, זה יכול לשנות את הילד. ובוא זמנית יכול להשפיע לרעה על הבן אדם, הכל תלוי באופן בו הוא מתנהג ובוחר להציג את עצמו, אם המשתתף בוחר להציג את עצמו באופן אגרסיבי, לא אכפתי שחושב שהוא זה שצודק ולא מוכן לשמוע דעה אחרת משלו או לקבל את האנשים מסביבו ששונים מימנו, יש אנשים שיתקפו אותו במדיה או יתקפו אותו פיזית (הכל תלוי במקרה ובמעשה של המשתתף). אך בו זמנית ההשפעה יכולה להיות חיובית, הקהל בבית יכול לכבד יותר את הבן אדם ולהעריץ אותו יותר ולתת לו רק ביקורת חיובית.

ממצאים עיקריים

בעבודה שלי חקרתי חמישה מקרים משני תכניות ראליטי: "האח הגדול" ו"כוכב הבא".

שלושה מהמקרים שחקרתי מתרחשים באח הגדול, לכל מקרה יש תגובה שונה של הצופים ואף המתמודדים בתוכנית.
המקרה הראשון שחקרתי עוסק בפרשת "תנ"ך בשירותים". בפרשה אחת מדיירי התוכנית, פרידה הכט, התעקשה להכניס את ספר התנ"ך לשירותים, למרות מחאות יתר המתמודדים. היא טענה כי היא חייבת להיעזר בחומר קריאה בשירותים.

במקרה זה התגובות כלפי פרידה היו בעיקר שליליות ואף הגיעו למצב שהייתה התקפה מכמה אנשים על המסעדה שהייתה בבעלותה של פרידה. צואה נמרחה על הקירות החיצוניים של המסעדה, באמצעות צואה נכתבה כתובת - "אל תתעסקי עם התורה". בנוסף לכל זה, הצופים דרשו להעיף את פרידה מהתוכנית, הם לא קיבלו אותה יותר כאחת מדיירות הבית ורצו לראות אותה עוזבת. הפרשה לא הסתיימה כאן, היה ניסיון של אנשים לתבוע את בית האח הגדול - שני צופי "האח הגדול", שומרי מסורת, הגישו תביעה ייצוגית בסך 912 מיליון שקלים נגד שידורי קשת והפקת "האח הגדול", בטענה ש"שידרו קטעים בהם בוזו ספר התנ"ך ועיקרי היהדות" (בית המשפט המחוזי קיבל את טענותיהם של קשת וקופרמן בעניין חופש הביטוי, אשר גובר על הטענה למה שהוגדר על ידי התובעים כפגיעה ברגשות דתיים.) במקרה זה לא רק שפרידה קיבלה תגובות שליליות במדיה ותגובות פוגעניות אלה גם פגעו ברכושה.

במקרה זה לעומת המקרים האחרים שחקרתי, תגובותיהם של הצופים לא הגיעה לרמה של פגיעה ברכושו של אחד האנשים שחקרתי. רק במקרה של פרדיה, הייתה אלימות פיזית ובה השחיתו את המסעדה שלה. בנוסף לכך, רק במקרה של "תנ"ך בשירותים" היו תביעות כלפי ההפקה של הסדרה.

המקרה השני שחקרתי עוסק בשיר "תצא מהארון", שנכתב על ידי חבריו של מאור גמליאל - גולבר ולידור צפריר. השיר היה מוקדש לחברו של מאור ובו הם קוראים לאחד מחבריהם לצאת מהארון בצורה מעליבה וגסה. תחילה הם ניסו למנוע את שידורו של השיר בפריים טיים אבל ההפקה סירבה בטענה שזה כבר צולם ולא ניתן לשנותו. השיר עורר סערה שלמה במדיה, יותר מ – 200 תלונות הגיעו לנציב תלונות הציבור ובהם טענו שמדובר בהומופוביה. מקרה זה פגע בעיקר בקהילה הגאה. התגובות כלפי השיר מחולקות לשלוש קבוצות – יש אנשים שחושבים שהשיר הוא בכוונה להומור, כלומר -לא נכתב כדי לפגוע, ולא מופיע בו שום זלזול או פגיעה בשום אדם. יש אנשים שחושבים שכן מדובר בהומופוביה ושצריך לעצור את זה ולהתחיל לקבל את האחר, אך בנוסף לאלו יש תגובות שליליות נגד ההפקה. חלק מהתגובות ראות כעס על ההפקה שאפשרה את השידור של השיר ולא מנעה אותו, כולם חושבים שאין גבול להפקה כל עוד מקבלים על כך הרבה כסף או רעש.

רק במקרה של "תצא מהארון" הייתה האשמה בעיקר נגד ההפקה. חלק מהתגובות כן היו נגד כותבי השיר ומאור שביצע אותו בתוכנית, אך האשמה מוטלת בעיקר על מפיקי התוכנית – ששידרו את השיר בפריים טיים. רק במקרה זה המגיבים הגיבו בצורה המראה מה באמת חשוב לתכוניות ראליטי – כסף והרבה רעש מהתקשורת.

המקרה השלישי והרביעי שחקרתי עוסק גם במקרה שהתרחש בבית האח הגדול, במקרה זה היה ריב בין הדיירים. הריב הראשון התרחש בין אב ובן - גילי ורוני מיילי שתקפו את אחת הדיירות – טהוניה – בהערות גזעניות ופוגעניות. והריב השני גם עסק באמירות גזעניות ופוגעניות אך הפעם האב והבן תקפו את לבנה זוהרים – אחת הדיירות. במקרים אלו יש הרבה נקודות דמיון, לא רק שאותם דיירים התנהגו בצורה גזענית והתנהגו בצורה אגרסיבית, אלה שני המקרים היו גזענים לשני חברות שונות. בשני המקרים האב, רוני מיילס, התנהג בצורה אגרסיבית, צעק והשתמש במילים גסות ופוגעות. אך למרות הנקודות דמיון בין שני המקרים, ולמרות ששני המקרים היו קשורים לגזענות, התגובות של האנשים הייתה שונה. למקרה עם טהוניה, שחלק מתגובות של הצופים היו בעד רוני, בתגובות הציגו את ההבנה שלהם למה שרוני עשה ואמר, ואף כמה מהם תקפו את טהוניה. הופתעתי לגלות שיש אנשים שהסכימו עם החשיבה של רוני ואף הם עצמם תקפו את טהוניה במילים גזעניות וגסות.  לעומת המקרה עם לבנה, ששם יצאו נגדם באמירות של הגיע הזמן לשים סוף לגזענות, רק מעטים מהם הגיבו תגובות הומופוביות ומעט מאוד תגובות הראו את הסכמתם לגבי המעשה שעשו האב והבן.

המקרה האחרון שבחרתי קרה בחו"ל, בבית "האח הגדול" של גרמניה, ובו צחי נוי – שחקן קולנוע ישראלי – היה אחד מדיירי הבית. אפשר להגיד שבאותו רגע צחי, שהשתתף בסדרה מחוץ לארץ ייצג את הארץ, ייצג את ישראל. לכן, מוטלת עליו אחריות גדולה, הוא היה צריך להשים יותר לב למעשיו ולא לפעול ללא חשיבה. אז הוא לא עשה זאת, באחד מין הפרקים הראו איך צחי מטיל את מימיו במקלחת (ומכיוון שבגרמניה מדרים גם את מה שקורה במקלחות הראו את זה), בנוסף לזה הוא גם ניגב את עצמו במגבת של אחת הדיירות. התגובות שהיו הפתיעו אותי, היו תגובות צפויות – שבהם נאמר שזוהי בושה, שהוא מייצג את הארץ ובמעשים אלו הוא "נתן" לנו שם רע. אבל, מה שהפתיע שהיו אנשים שאמרו שמה הוא עשה לא משפיע לרעה, ולךפף הם צחקו מזה וכלאו שעודדו אותו ושיבחו אותו.  

מחמשת המקרים שחקרתי ישנם מקרים שדומים אחד לשני בנושא של האירוע שהתרחש, שלושה מקרים הקשורים לגזענות כלפי אנשים, לא על האישיות/מעשים של אותם אנשים אלה על היותם מקהילה השונה. ישנו רק מקרה אחד בו גם הייתה תביעה כלפי ההפקה של התכונית וגם ונדליזם/אלימות נגד האדם. בנוסף לכך, יש רק מקרה אחד ובו מאשימים את המפיקים של התוכנית ומזכירים שכל מה שהתוכנית רוצה זה כסף ורעש מהתקשורת.
לפי כל המקרים שחקרתי, והתגובות שקראתי, לכל דבר קטן שמשודר בטלוויזיה יש חשיבות גדולה והשפעה גדולה על סדר היום הציבורי. לרוב ההשפעות של אותם מקרים הם לרעה ולא לטובה כפי שאנו צריכים.