דילמה

תוכניות ריאליטי: משקף מציאות או הבניית מציאות

הדילמה שלי עוסקת בתוכניות ריאליטי.

תוכניות ריאליטי היא ז'נאר טלוויזיוני אשר אינו מתוסרט בדרך כלל והוא מתעד אירועים אמיתיים (מציאותיים). היסוד הבסיסי בז'אנר הוא צילום התרחשות המתרחשת בעצמה, ללא תסריט הכתוב מראש, בניגוד לדרמה בדיונית שכתובה מראש. בז'אנר הריאליטי נכללים סוגים שונים של תוכניות: טוק שואו, תוכניות בידור – חדשות צהובות כמו גיא פינס, פספוסים ופעם בחיים. יום, הגרסה העדכנית ביותר של תוכניות הריאלטי מדברת על פורמט שבו יש מתחרים אנונימיים שמתחרים בניהם כדי לזכות בפרס כלשהו.

תוכניות ריאליטי משקפות מציאות או בונות לנו את המציאות (הבניית מציאות). לפני שתוכניות הריאליטי משודרות בסוכני חברות, העונה/פרק עובר תהליך ארוך של עריכה. העורכים, לפי דרישות הבמאי והמפיקים עורכים את הפרק/עונה. כלומר, יכול להיות שיש דברים שמפיקים והבמאי לא רוצים שיהיו בתוכנית לפי החלטתם. בנוסף לכך, ישנה אפשרות שההפקה בונה את הריבים ואת הסכסוכים, יכול להיות שאנשי ההפקה מסכסכים בין המשתתפים או גורמים לאירוע כלשהו לקרות שלא היה קורה ללא התערבות.

הבניית מציאות היא מושג מעורפל, והיא נקשרת להרבה מקצועי לימוד כמו פילוסופיה, תקשורת ועוד. כל אחת רואה את הבניית המציאות באופן שונה. הבניית המציאות כפי שהיא נתפסת ברוב התיאוריות למניפולטיבית וסמויה לעין, היא יוצרת מצג שווא של חופש.

במובן הרחב של המושג איננה מושג חד משמעי, תאוריות שונות נקשרות אל הנושא, כל אחת מנקודה מעט שונה מהאחרת. הן מתייחסות איליו ודנות בקשר שבין המציאות לבין אמת אובייקטיבית.

ישנה הטלת ספק בקיומה של מציאות אובייקטיבית המתקיימת בנפרד מהמציאות האנושית. ההקשר של המושג הוא בכך שמעצם ההגדרה "הבניית מציאות" עולה הטענה כי המציאות מובנת על ידי גורם כלשהו היא איננה אובייקטיבית.

ייצוג: יוצא מתוך מסורת ההשפעות החזקות המאוחרות, קשור לתיאורית הבניית מציאות. תהליך הייצוג בתקשורת נעשה על ידי שימוש בזהויות היוצרות סטריאוטיפים שבעזרתם מובנית השונות. התפיסה הרווחת כלפי קבוצה מסוימת במציאות היא כפי שהיא מוצגת בתקשורת. כלומר, התקשורת מעצבת עבורנו את ה”אחרים” דבר המוביל לקבוצות חברתיות, מיעוטים, וגם את ה”אנחנו”.

לדוגמא: מזרחים בתקשורת מוצגים עם מבטא ח’ וע’ למשל, דבר המבדיל אותם משאר החברה. או– בפרסומת לחברת “אירית” מופיעה רפאלי הלבנה במרכז והשחורות כמשרתות אותה. ניתן לראות שוני בייצוג הפלסטינאים כמו אצל ליבס וקמפף.

מרכוז: מושג מרכזי במאמר של גרבנר וגרוס העוסק בהשפעת התקשורת על תפיסת המציאות אצל הנמענים. לצפייה מרובה או צפייה כבדה יש השפעות דומות על שכבות שונות באוכלוסיה. כלומר, צפייה כבדה היא זאת שאחראית על תופעת המרכוז- טיפוח אותם אמונות ודימויים מעבר לכל חתך חברתי, אין משמעות למשתנים סוציו-אקונומים ברגע שמדובר בצפייה כבדה.